החלטה בתיק מ"ת 35426-07-12 - פסקדין

בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק הסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו - 1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן וסומן ת/1.

עפ"י כתב האישום ישנם 2 אישומים, האישום הראשון כי ביום 15.7.12 בסמוך לשעה 21.30 הוא התפרץ למשרדו של משה תורג'מן במשתלת ערד בכך שנכנס למתחם, הזיז את החלון,פתחו, נכנס לתוכו, ולאחר מכן גנב קופה רושמת, מארז מחשב, מסך מחשב,מקלדת של מחשב, עכבר שלמחשב, 2 מקדחות,מסור חשמלי, פאן, אנטנה , דברים מפלסטיק וארגז מקרטון. בטרם המתלונן גילה את הפריצה, המשיב התקשר אליו והודיעו על כך. לטענתו הוא התחרט על מעשיו.

עפ"י האישום השני הנטען כי בלילה שבין 19- 20.7 המשיב יחד עם האני אלחוסני וקטין ג.א. ניסו בצוותא חדא, להתפרץ לדירה, בכך שהקטין והנאשם פתחו את חלון הבית, אבל כאשר בעלת הבית צעקה הם נמלטו מהמקום. באותה שעה האני אלחוסני שמר במקום.

כאשר המשיב נחקר הוא מסר על האירוע השני מיוזמתו.

ב,כ המשיב עותר לשחרר את המשיב לחלופת מעצר. גם בהתבסס על אפשרות שישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר והוא הציע את גב' מרי אברהם,אצלה חי המשיב מס' שנים וכן את השכן של הגב' מרי אברהם אשר מסייע בידה מר דוד דריקס.

כל אחד מהערבים אינו משופע בכספים, בלשון המעטה, וכפי שעולה משאלות שנשאלו ע"י ב"כ המדינה.

המדינה טוענת כי אין לשחרר את המשיב לחלופה, בעיקר מהטעם של עברו הפלילי. עפי' הר.פ. בימ"ש לנוער מ-9/10 והמשיב נמצא אשר בגניבה והוטל עליו התחייבות להימנע מעבירה בסך של 5,000 ש"ח בעבירות רכוש ובכל עבירה שהודה בה, למשך שנה אחת.

ביום 29.6.10, הורשע המשיב בבימ"ש השלום בפ"ת, ונגזר דינו. העבירות נשוא אותו תיק, הן התפרצות גניבה , הוטל עליו מאסר בפועל של 18 חו', וכן מאסר על תנאי לתקופה של 10 חו', כאשר התנאי הוא ל-3 שנים שלא יעבור על עבירה כלשהי, מסוג פשע נגד רכוש.

עוד 6 חו' מאסר על תנאי ל-3 שנים לבל יעבור עבירה מסוג עוון, נגד רכוש.

המדינה טוענת כי יש בכך כדי להצביע על חשש לאי קיום החלופה וזאת בנוסף לחולשת הערבים המוצעים.

המדינה מדגישה את העובדה שהמשיב אדם צעיר, אשר ניתנה לו הזדמנות בחייו, כשל שוב בהיותו בגיר.

מכיוון שהמשיב למעשה הודה בעובדות נשוא כתב האישום המתוקן, מבחינת אישום הראשון ולגבי האישום השני, מדובר בנסיון והטענה היא שלמעשה היוזם היה הקטין, אך מעבר לזה גם המשיב קשר עצמו בכך שדיווח על אירוע למשטרה, ומאחר ולקטין יש גם ר.פ. קמה עילת מעצר שלמסוכנות וכמובן ישנם ראיות לכאורה.

אינני שוללת את החלופות שהוצגו, למרות שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם להפקיד היום כספים בקופת ביהמ"ש. בפרט כאשר כל אחד השיב בשלילה לשאלות האם יש להם חובות בהוצל"פ, הליכי כינוס, וכדומה. גם זה הישג לא מבוטל, כאשר ההכנסות הן נמוכות.

אני התרשמתי לטובה מהערבים ואני סבורה כי הם לוקחים ברצינות את הפיקוח על המשיב. אינני סבורה שהמשיב הגיע לשלב שלא ניתן לסמוך עליו לכבד את החלופה. בפרט כאשר יושם לב המשיב בחר ליידע לגבי האישום הראשון את הנפגע עוד לפני שהוא ידע על ההתפרצות והגניבה, ובחר ליידע המשטרה על האירוע בחקירתו ולמעשה ניתן לומר שהוא לקח אחריות.

לפיכך אני משחררת את המשיב בתנאים המצטברים הבאים:

1.         התחייבות  עצמית ע"ס 1000 ש"ח.

2.                  ערבות צד ג' על סך של 5000 ש"ח לכל ערב של הערבים הבאים:

מרי אברהם